למה לי מדיטציה ואיך להכניס אותה לחיים?

גישה חיובית למדיטציה לא קונבנציונלית

שנים רבות הייתה לי התנגדות למדיטציה, עד שמצאתי איך להכניס את המדיטציה לחיים.
גיליתי דרכים מקוריות לעשות מדיטציה שקל לי להכניס לחיים
והבנתי למה מדיטציה כל כך חשובה בשביל מי שרוצה להיות אם חיובי

מדיטציה

המון שנים הייתה לי התנגדות למדיטציה כי הרגשתי שלשבת ללא תזוזה זה לא סתם מנוגד לאופי או לטבע שלי, אלא שזה ממש פוגע בנוחות שלי. אחד הדברים שאפשר היה ללמוד עלי כבר מן הפוסט הקודם הוא שאני די אוהבת את הנוחות שלי. לעשות מדיטציה מציף את כל האי נוחות. איך לומר את זה במילים אחרות? זה פשוט לא נוח!

בתקופה שבה בכל זאת התחלתי להתעניין בבודהיזם ובקשר גוף-נפש, למדתי לאהוב את תורת הזן ואת התפיסות הבודהיסטיות, אבל כאשר ניסיתי לתרגל  מדיטציה שוב מצאתי את עצמי עם התנגדות עיקשת למדיטציה הקונבנציונלית, זו שעושים אותה בישיבה דוממת וללא תזוזה, עם התמקדות בנשימה.

יחד עם זאת, ברגע שגיליתי שאפשר לעשות מדיטציה בלי להשתעמם ובלי 'לבזבז זמן יקר' כפי שאני הגדרתי את זה, מצאתי המון סיבות טובות גם לתרגל מדיטציה וגם לפרגן לעצמי על פיתוח תיאוריה, שבסופו של דבר הסתבר שהיא עתיקת יומין, וממש לא המצאה שלי.

לעשות מדיטציה תוך כדי החיים

לפני שאתייחס לתיאוריה , אומר את השורה התחתונה – מדיטציה יכולה לשפר לנו את החיים ולהפוך אותם לנעימים יותר וממש להשפיע על הגורל שלנו. בכל זאת, בהתחלה זה לא קל (ואני עדיין טירונית)  לכן כל כך שמחתי על ההזדמנות להבין שמדיטציה יכולה להיות חלק מהחיים ולהשתלב בכל הדברים שאנחנו עושים ממילא בחיים, במיוחד בחלקים הפחות נעימים.

למשל, עבודות הבית, תורים ארוכים של המתנה, פקק תנועה, שעות של מתח וחוסר שקט.

חיסכון באנרגיה

מאז ומתמיד אהבתי למצוא דרכים לחסוך באנרגיה, במיוחד בדברים שאני לא ממש אוהבת לעשות.
לכן, כשהייתי צריכה לנקות את הבית לפעמים (אין ברירה…) הייתי הופכת את העניין או למסיבה (מוסיקה וריקודים תוך כדי ניקוי הבית) או לשיעור כושר, ועדיף – גם וגם.
כך אחרי שעתיים-שלוש גם היה לי בית נקי, גם נהניתי, וגם עשיתי פעילות ספורטיבית באותו הזמן.
את אותו רעיון אימצתי גם לתחום המדיטציה.

למדתי, למשל, שאפשר לעשות מדיטציה בזמן שטיפת הכלים.
איך עושים את זה? פשוט: ערים לכל מה שקורה בזמן שטיפת הכלים וחווים את הנעשה עם כל החושים

  •  תחושת המים החמים על האצבעות,
  •  רעש המים והאצבעות על הכלים 
  • תחושת וריח סבון הכלים, 
  • תחושת הרוח שמגיעה מן החלון ומזיזה את הבגד על עורי או מפזרת את השיער,
  • הדגדוג באף שמציק פתאום, התנועה שאני עושה עם הגוף כדי לגרד את האף בלי להזיז את הידיים,
  • המקום בו נחה הלשון בתוך הפה,
  • כאב הגב שמתחיל להזדחל, ואיך הוא נרגע כאשר אני משנה את תנוחת הרגל.
  • ובתוך זה, ערה לנשימה, לזמן שעובר, לדבר הטוב שקורה כי עכשיו  הכלים נקיים
  • התחושה שאני מנקה באותו הזמן גם מחשבות שנוטות להתגנב ולהטריד בזמנים כאלה, כמו אשמה, ביקורת, כעס.

תרגול הקשב

בספר המעלה "הלב הנבון" של ג'ק קורנפילד, שהוכשר גם כפסיכולוג מערבי וגם כנזיר בודהיסטי, מתואר הקשב כאחד העקרונות של הפסיכולוגיה הבודהיסטית. "הקשב לגוף מאפשר לנו לחוות את החיים במלואם. הוא מביא אתו ריפוי, תבונה וחופש"

בחיי היום-יום אנחנו עוסקים הרבה בשאפתנות, בתכנונים ובדאגה מפני העתיד, או בביקורת והלקאה עצמית והצטערות בדיעבד על דברים שעשינו או שכחנו. בעזרת הקשב אל הגוף ואל כל מה שקולטים החושים והתודעה שלנו, אנחנו מחזירים את עצמנו אל הכאן ועכשיו. הכאן והעכשיו הם המקום והזמן שבו נמצאים החיים שלנו בכל רגע. תחושות סיפוק, רגיעה ונינוחות הן תחושות שניתן לזהות רק כאשר אנחנו ערים ונוכחים ברגע הזה בהווה. גם היכולת לחוות כאב ברגע ההווה מאפשרת לנו להתמודד עמו באופן בריא, ללא מרמור ותסכול.

במקרים כאלה, כותב קורנפילד, מומלץ לתרגל מדיטציית הליכה.

"הלב הנבון" מאת 'ק קורנפילד, הוצאת מודן. תרגום ברוך גפן.

הליכת מדיטציה

קורנפילד ממליץ לתרגל את הליכת המדיטציה במקום שבו נוכל לצעוד כשלושים צעדים ברצף. להתחיל בעמידה שמוטת ידיים וכתפיים, עם קשב לתחושת הרגליים הניצבות על האדמה, ואז להתחיל בהליכה איטית, כאשר הקשב שלנו מופנה לכל מה שקורה בגופינו בזמן ההליכה ובהתחלה בעיקר לכף הרגל – תחושת הלחץ על הרצפה, תחושת השחרור כאשר כף הרגל מתרוממת. בצעד האחרון להסתובב עם קשב ותשומת לב אל הדרך חזרה, ולהמשיך כך, להפנות את תשומת הלב גם אל הגוף והנשימה במשך 20 דקות, בקצב שהכי נוח לנו להישאר ערניים.

אם תשומת הלב שלנו נודדת למקומות אחרים יש להחזיר אותה ולתת לה שם. למשל 'חלמתי בהקיץ', או "רציתי לתכנן את המשך היום…" ולהמשיך בהליכה עם קשב בלי שיפוטיות.

 

את הליכת המדיטציה אימצתי גם לזמן הצעידה ברחוב לצורך כל מיני סידורים, ערה לכל צעד, לזיעה, להמולה, לא מבקרת ולא שופטת אותם אלא רק מציינת לעצמי: צעד – הנה בחור ממהר, עוד צעד – הנה אישה עם אזניות, עוד צעד – חנות מעניינת מצד ימין שממנה בוקעת מוזיקה רועשת. כל צעד קולט עוד משהו מסביבי. בפעמים אחרות כשאני לא רוצה להכניס את החוץ – מצנזרת את החוץ וערה רק אל הפנים: איך הרגל פוגעת במדרכה, מתקפלת ואחרת כבר ממהרת להישלף לפנים, האם אני מניחה קודם את העקב או קודם את האצבעות? האם הנשימה שלי מותאמת אל הצעידה? תשומת הלב מופנית כולה אל מה שקורה בפנים ואני מצליחה להשתלט על הקולות הפנימיים שלפעמים מפריעים וגם על הסביבה המציפה לעיתים. ולפעמים אני מנסה ומצליחה להיות בקשב אל הכל – פנים וחוץ. המדיטציה הזו עוזרת לי למרכז ולקרקע את עצמי, להירגע, וגם מאמנת אותי לשלוט בכיוון המחשבות שלי ולהפחית מתח.

מדיטציית אכילה

אחת המדיטציות הכי מיוחדות שחוויתי הייתה מדיטציית אכילה. חוויתי זאת פעם ראשונה כאשר זוגתי הטרייה (אז טרייה) לקחה אותי כמתנת יום הולדת ליום ריטריט בנווה-שלום. גם את הפסקת הצהרים ניצלנו אז לצורך מדיטציית מודעות (מיינדפולנס).

כך עושים מדיטציית אכילה:

ראשית, ניגשים למזון שרוצים לשים על הצלחת לפי הצבע, המרקם והריח שמושך אותנו. פשוט עומדים ליד שולחן האוכל ומרגישים איזה מזון מושך אותנו. לאחר שהעמסנו על הצלחת את כל המאכלים שמשכו אותנו, לקחנו ביסים קטנים, חווינו כל רגע בדרך של המזון מן הצלחת ועד אלינו, שמנו לב לפעולת הקיבה הממתינה, לרגע שבו פותחים את הפה, מתי מתחילים לחוש את הטעם, התחושה של המזון בתוך הפה, המגע על הלשון והשיניים, הלעיסה והבליעה. קשה לי לתאר את ההרגשה, אבל הארוחה הייתה טבעונית (אז עדיין לא הייתי טבעונית) וזו הייתה הארוחה הכי טעימה שאכלתי.

 באורח חיים שבו אנו אוכלים הכל 'תוך כדי'. אני מאד ממליצה להכניס את זה אל חיי היום-יום, גם אם רק באופן חלקי או מדי פעם.

מדיטציה באכילה

ניצול הסחות הדעת לתרגול מודעות

אהבתי את גישתה של שרה נפתלי בספר "בודהיזם לאימהות", שדייברה על כך שהרעיון של המדיטציה הוא לא לברוח  מהסחות הדעת כדי לתרגל מדיטציה (למשל – לצאת לריטריט) אלא לנצל את הסחות הדעת הקיימות ממילא כדי לתרגל מודעות. 

זה יכול להיות בזמן המתנה בתור, בזמן עמידה ברמזור, בזמן שצריך לבצע פעולות משעממות. אפשר לעשות זאת גם בפעולת הליכה פשוטה. התוצאה היא לא רק יכולת שליטה במחשבה או הפחתת מתח, אלא גם שהפעולות עצמן הופכות להיות קלות יותר. 

כשלמדתי זן שיאצו למדנו לעשות כל תנועה כאשר ה"הרה" מובילה אותנו. "הרה" (hara)  היא אותה נקודה במרכז הגוף אשר ממוקמת שתי אצבעות מתחת לפופיק. אחד הדברים המופלאישגיליתי הוא שכאשר תוך כדי פעולות פיזיות כמו הליכה, ריצה, סחיבת סלים מהסופר או טיפוס במדרגות אנחנו מפנים את תשומת הלב אל ההרה ומדמיינים כאילו יש איזה חוט שמושך אותנו קדימה וקשור אל ההרה– כל הפעולות הללו הופכות להיות קלות יותר.

בעצם אני משתמשת במדיטציה כמו במטען נייד. אני לוקחת את 'עמדת התדלוק' שלי לתוך החיים, וברגעים מסוימים תוך כדי היום-יום אני בוחרת 'לתדלק'. כמובן שכדי שאני אזכור לעשות את זה צריכה להיות פחות או יותר שגרה של תרגול ותזכורות, אחרת זה לא קורה מעצמו. השוטף שוטף אותנו, כמו שנהוג לומר.

אז למה לי מדיטציה עכשיו?

ועכשיו לשאלה שלשמה התכנסנו – מה ישכנע אותי (ואתכם) שזה באמת מועיל לחיים, שבאמת שווה לעשות את אותן עצירות למדיטציה (מכל הסוגים האלה) ואיך זה יוביל לחיים טובים יותר?

כדי להבין את זה, צריך להיות חסידים של גישת הקארמה. או כפי שהגדיר זאת הבודהה:

"המחשבה מגולמת במילה
מילה מגולמת במעשה
המעשה מתפתח להרגל
וההרגל מתגבש לאופי"

או במילים מערביות יותר, ע"פ הציטוט המיוחס לאחד בשם פרנק אאוטלאו "שים לב למחשבותיך, הן הופכות למילותיך. שים לב למילותיך, הן הופכות למעשיך. שים לב למעשיך, הם הופכים להרגליך. שים לב להרגליך, הם הופכים לאופייך. שים לב לאופייך, הוא הופך לגורלך."

כך נוצרת 'קארמה'

 

להימנע מתיסכול

קארמה זה לא סתם "תעשה טוב אז יהיה טוב", או "צדיק וטוב לו, רשע ורע לו". זה תהליך מורכב יותר.

אם גורלנו נובע ממחשבותינו, האם לא כדאי לנו לדעת כיצד לשלוט במחשבות?

 

המשפט "תחשוב טוב- יהיה טוב" מפשט את התהליך הרבה יותר,  אבל אפשר לשער שלא מדובר בקו ישר שנובע מן המחשבה אל התוצאה הגורלית. ההשערה הזו גם מגובה במחקרים מהפסיכולוגיה העכשווית – אנשים שיש להם יותר מחשבות חיוביות מצליחים יותר ומרגישים טוב יותר.

לא קל להשתחרר ממחשבות שליליות או מדפוסי התנהגות שליליים או תגובות אוטמטיות ('הרגלים'), אך אם לא נעשה זאת, הם ישפיעו על כל אורח החיים שלנו.

"אם אכנע לדפוס המחשבות השליליות ולא אעשה משהו בנידון, אני אפתח אופי ואורח חיים של אדם שמתמקד בהיבטים השליליים של החיים", כותבת שרה נפתלי, ואני כל-כך מסכימה עם זה, שהחלטתי שבכל זאת שווה לתרגל מדיטציה, גם בתקופה מאד מאתגרת שבה עולות לי הרבה מחשבות שליליות. מדיטציה היא אחת הטכניקות שמאמנת אותנו להשתחרר מן התגובות האוטומטיות ומהמחשבות השליליות.

ההווה מזמן לנו שפע של רגעים מיוחדים לשים לב אליהם, החיים שלנו הם רצף רגעים של הווה, ואם נדאג שההווה שלנו יהיה טוב ומלא במחשבות טובות ומעשים טובים, החיים שלנו יהיו טובים יותר.

אשמח לקבל תגובות לפוסט / מאמר זה! 

אם יש לכם סדנה או הרצאה בתחום ההתפתחות האישית אוו טיפול עצמי ו-well-being, מוזמנים לכתוב אלי 

shabat.dana@gmail.com

סגירת תפריט