fbpx

אסטרטגיה ואג'נדה – השראה לשבוע 7 באוקטובר עד 13 באוקטובר

למה צריך אסטרטגיה ?
רעיונות לכתיבה עם אג'נדה

איך מה שקרה בפייסבוק השבוע קשור לאסטרטגיית תוכן?

השבוע פייסבוק 'נותקה' לכמה שעות מרשת האינטרנט, וזו הייתה הזדמנות לגלות עד כמה המוצרים של החברה נטועים עמוק-עמוק בשגרת החיים שלנו. אבל מלבד אי הנוחות של הציבור הרחב, הניתוק הזה יצר נזק לעשרות עסקים שמבוססים על פייסבוק.

בבוקר שלאחר התקלה החלו העוסקים בשיווק (ואני ביניהם) להתריע על כך שצריך למצוא אלטרנטיבות לפייסבוק, למרות חיבתי הרבה לפלטפורמה והעובדה שאני מתפרנסת בין השאר מכתיבת פוסטים לפייסבוק, ברור לי שאסטרטגיית תוכן שמבוססת על פייסבוק בלבד – היא בעייתית. מה יעשה מישהו שפועל רק באמצעות פייסבוק ומקדם מכירה לאירוע שמתקיים למחרת, ופתאום אין פייסבוק, אין אינסטגרם ואין וואטס-אפ?

האם יש באמת סכנה שהפלטפורמה של פייסבוק תעלם לתמיד? לא, אני חושבת שהסיכוי לכך הוא אפסי בשנים הקרובות. אבל בהחלט צפויים להיות שינויים רבים. ולא רק בגלל התקלה. שינויים צפויים בגלל דברים נוספים שקרו בשבוע האחרון, ובגלל דברים נוספים שמתחוללים ברשתות החברתיות. למשל, העובדה שבספטמבר טיקטוק הגיעה למיליראד משתמשים, וגם מציעה למשתמשיה אפשרות להעלות סרטונים ארוכים יותר.

אני ממליצה לכל אחד מכם ליצור "אסטרטגיית תוכן", שכוללת כמה ערוצי שיווק: ערוץ ראשי, הנתמך בערוצים נוספים. רצוי מאד שחלק מהערוצים יהיו מה שנקרא "נכסים בבעלותכם" – כמו אתר באחסון פרטי ורשימת תפוצה. 

כשאתם בונים את האסטרטגיה אתם קודם בוחרים מהם המסרים המרכזיים שאותם אתם רוצים להעביר לקהל הרחב, ובאיזה פורמט אתם רוצים להעביר אותם. הפורמט יכול להיות כתבות באתר, בלוג, סרטונים,  כתבות יחסי ציבור (מתפרסמות בערוצי תקשורת המונים), בלוג, סרטונים, ניזלטר לרשימת תפוצה, פודקאסט ועוד. תכנים אלו יהיו "האבנים הגדולות" שלכם.   הם יקדמו את השליחות שלכם בעולם. הם יהיו שליחי האג'נדה שלכם.

אבל איך אנשים יגיע על התכנים האלה? אתם צריכים תוכן מסקרן שימשוך אנשים אל האבנים הגדולות. התוכן המסקרן יכול להיות גם פרסומת בתשלום, שלט חוצות או 60 שניות בנט-וורקינג.  העיקר שהוא יהיה מספיק מסקרן, כדי שיצליח להעביר את הקהל ל'נכס' שלכם. 

כדי לחסוך בעלויות וגם לבסס אוטוריטה ולאפשר למי שצורך את התוכן שלכם חיבור אישי אתכם, כדאי ליצור קהל של אנשים שעוקבים אחריכם בקביעות, כאלה שמעריכים את מה שאתם אומרים. כאלה כאשר אתם שמים להם תוכן מסקרן עם לינק – הם לוחצים.  אותו קהל יכול להיות ברשימת תפוצה במייל או בוואטס-אפ, וכמובן ברשתות החברתיות. אלו אנשים שעושים 'מנוי' על הערוץ או העיתון שלכם.

מי זה הקהל שעוקב אחריכם בקביעות? כדי שיהיה לכם קהל כזה, צריך לפרסם בקביעות תוכן מלהיב, מושך, תורם ו…בדרך כלל קצר יחסית.  תוכן שיוצר חיבור ואמון. בלי תוכן מסוג זה, יהיה קשה להביא קהל  ש ל'אבנים הגדולות'. 

בנוסף, יש גם תוכן שאנחנו יוצרים באופן חד פעמי, ואחר כך מפיצים אותו שוב ושוב בקרב קהלים חדשים. זה תוכן שמטרתו למשוך אנשים שעדיין לא מכירים אתכם, בזכות ערך יוצא דופן שאתם מציעים. כאן נכנס התוכן של מדריכים חינמיים, סרטונים מלאי ערך, וובינרים, הרצאות ועוד. 

כאשר אני נפגשת עם לקוחות לפגישת "אסטרטגיית תוכן" אני קודם כל מבררת מה הפורמט שהכי מתאים לכל אחד באופן אישי לעבודה, בודקת מה הערוצים הקיימים ומה היקף הקהל הנחשף לתכנים, ולפי זה מחליטים על ערוץ השיווק הראשי והערוץ או הערוצים התומכים.  בשלב הבא אנחנו צוללים לדבר על המסרים החשובים, מה השליחות של אותו בעל מקצוע בעולם, מה השינוי שהקוראים צריכים לעבור – ואז בוחרים מה יהיו התמות המרכזיות של התוכן.  רק אחרי שיש לנו את התמות המרכזיות, מתחילים לפתח את התמות לפוסטים, מאמרים, סרטונים, ציוצים וכדומה. 

האמת? זה נשמע יותר מורכב ממה שזה באמת, כי עושים את זה שלב אחרי שלב.
אם בא לך  להבין איך לתכנן אסטרטגיית תוכן מלהיבה, מזמינה אותך לוובינר הקרוב

 

לשאוב השראה מכל מה שאקטואלי

 

👈 מחאת המתמחים – על חשיבותה של שינה ורפואה

 היום (חמישי) הגישו 2590 מתמחים לרפואה מכתב התפטרות בשל העסקה פוגענית, הכוללת משמרות של 26 שעות. המתמחים מתרים כי משמרות כה ארוכות מחבלות באיכות השירות והטיפול שהם מספקים למטופלים. הטענה היא כי אחרי 24 שעות ללא שינה נפגע הזיכרון והריכוז –  ומי שמשלם את המחיר הם המאושפזים, שלא מקבלים טיפול ראוי.

זו הזדמנות לדבר על כל מה שקשור בשינה, חשיבותה של שינה, פגיעה בשינה, התופעות הקשורות בחוסר שינה. ניתן להציג דוגמאות של מטופלים / לקוחות שהם עצמם מתמחים ברפואה (כמובן, אין צורך לחשוף את שמם), וגם פשוט להביע תמיכה במאבק. 

יחד עם זאת, ניתן להתייחס לדילמה הלא פשוטה בין הרצון לשמור על הזכויות האישיות ועל רמת הטיפול במאושפזים בעתיד, ובי הפגיעה המיידית הזמנית בחולים המאושפזים ממש עכשיו בבתי החולים. האם גם בתחום שלך יש לעיתים דילמות דומות? האם יש לך לקוחות אשר התמודדו או מתמודדים עם דילמות מעין אלה? 

👈 השבוע הגרוע של פייסבוק…

הסיפור הזה אמנם התחיל כבר לפני כמה ימים, אבל הסיפור הזה ימשיך להדהד לדעתי ושווה התייחסות מכמה זוויות. מלבד אותה תקלת ענק, השבוע נחשפו עשרות מסמכים אשר מעידים שחברת הענק מודעת לנזקים שהיא גורמת לבני נוער ולחברה, אך לא עושה דבר. טענות כאלה כבר עלו בעבר, אך הפעם הן מגובות בעשרות מסמכים שהדליפה עובדת פייסבוק לשעבר, פרנסיס האוגן. הטענה העיקרית: פייסבוק מעודדת תכנים קיצוניים ועוזרת לתוכן שמעורר כעס להפוך לויראלי.  

האוגן לא הסתפקה בחשיפת המסמכים, היא גם פנתה לסנאט בבקשה לפעול להגבלת פייסבוק באמצעות רגולציה, בטענה שהחברה לא מסוגלת לעשות זאת בעצמה. האוגן העידה בסנאט שפייסבוק ערכה מחקרים פנימיים שגילו כי אפליקצית אינסטגרם ממכרת וגורמת נזקים לבני נוער, היא מאפשרת לבני נוער ואף ילדים חשיפה לתכנים לא ראויים שאינם נחסמים, וחברת פייסבוק גם מודעת לנזק העצום שנגרם משיח קיצוני שהאלגרויתם שלה מקדם ואף מעודד. הבכירה לשעבר העידה כי החברה מעדיפה באופן עקבי את הרווח הכלכלי על פני טובת הציבור.

לסיפור הזה אפשר להתייחס מהרבה מאד זוויות: הפסיכולוגית – למה יש לנו נטייה להגיב יותר לתכנים שמעוררים רגשות שליליים? הערכית: מתי העסק שלך העדיף את טובת הציבור על פני רווח כלכלי? הזווית ההורית:  איך לעזור לילדים לא לחוות דיכאון והתמכרות באינסטגרם.  אנשים שעוסקים ב- WELL BEING  יכולים לכתוב על ההשפעה המזיקה של חשיפה מוגברת לתכנים שליליים, ואיך להתגבר על כך.

 יותר מכל, אשמח לדיון מעניין על נושא הרגולציה בכלל, ורגולציה ברשתות החברתיות בפרט – בין אם אתם בעדה או נגדה.
רבים טועים לחשוב כי הגבלת חופש הביטוי ברשתות החברתיות היא דבר לא דמוקרטי. האמנם? רגולציה ודמוקרטיה הולכות יד ביד. מתן חופש אין פירושו יכולת לפגוע בזכויות של אדם אחר. לכן מדינות דמוקרטיות יצרו כלים שמטרתם לפקח על מידת החופש של חברות ושל יחידים. הדיון צריך להיות לא האם זה דמוקרטי או לא דמוקרטי להגביל את פייסבוק, או לדרוש ממנה להגביל את יוצרי התוכן. הדיון צריך להיות על מה הם הגבולות הללו. 

בעניין זה אפשר לציין כי חברת יוטיוב פועלת להסרת סרטונים המפיצים מידע מוטעה, והיא מחקה מהרשת מיליוני סרטונים מכל רחבי העולם אשר מפיצים מידע שגוי אודות חיסונים מאושרים. החברה פועלת בעניין זה, למרות שמחיקת הסרטונים גורמת לה להפסד כספי. 

ימים מיוחדים בשנה

 

👈 יום א' 10 באוקטובר – יום בריאות הנפש.

בעלי עסקים אשר עוסקים בשגרה בתחום בריאות הנפש, יכולים בתאריך זה או בחודש זה להתייחס לכנסים ואירועים מיוחדים שהם יזמו או שהם משתתפים בהם,  לצטט ממחקרים חדשים המתפרסמים לרגל יום בריאות הנפש, וזהו גם מועד מצוין לפרסם בקרב הציבור הרחב מידע מעניין ו"דברים שלא ידעת" בנושא בריאות הנפש – סטטיסטיקות, עובדות מעניינות וכדומה. 
אם אתם רוצים לקבל חשיפה באמצעי התקשורת – יום בריאות הנפש הוא יום מעולה לחשיפה של בעלי מומחיות בתחום.

בעלי עסקים שאינם מתייחסים בשגרה לתחום בריאות הנפש, יכולים להדגיש נושאים הקשורים לבריאות הנפש- תזונה והרגלי חיים התורמים לבריאות הנפש, בריאות הנפש או סיוע נפשי בתחום הביטוח או המשפט אם אתם סוכני ביטוח או עורכי דין, סימנים מחשידים להורים על קיומה של בעיה, הגבול בין אימון לטיפול נפש – אם אתם מאמנים, או פשוט המלצה על ספרים, סרטים או הצגות שבמרכזם דמות עם בעיות נפשיות שהשפיעה עליכם, או שיש מה ללמוד ממנה. אפשר להתייחס להפרעה נפשית מסוימת או לבריאות הנפש באופן כללי. 

👈יום רביעי, 13.10  הוא "יום ללא חזייה"

"יום ללא חזייה" בכלל לא עוסק בחזיות, אלא מדובר ביום שנועד לחזק את המודעות לסרטן השד, שכיום פוקד אחת מכל שמונה נשים. זה לא הזמן המתאים להתייחס לפלוסים והמינוסים של חזיות, אבל זו כן הזדמנות לפרגן לאומץ של נשים המתמודדות עם המחלה ועם כל המשמעויות הנגזרות ממנה. זה זמן להתייחס לסממן הבולט ביותר של הנשיות, ולאובדן שלו. זה כן יום לדבר נשיות, ולתת מקום לפחדים, אך גם להמלצות, עצות, סיפורים והשראה. 
יש שאוהבות לספר על דברים נפלאים שקרו להן בזכות המחלה, ויש כאלה שזה ממש מעצבן אותן. שכל אחת וכל אחד יעשה מה שמרגיש נכון…כשהאג'נדה היא אחת: לעודד את העוקבות והלקוחות שלכן להיבדק.  
לא צריך להיות "נושאי הדגל" ולא צריך להוריד חזיות בשביל זה.  

👈 לא מצאתם נושא? אפשר לנסות באתר Days of the year.

 

השבוע לפני....

 

👈   12 באוקטובר  1492 – היום בו גילה קולמובוס את אמריקה. (האמנם?)

כריסטופר קולומבוס היה גיאוגרף ומגלה ארצות איטלקי, אשר האמין שהוא יוכל לשוט מאירופה לכיוון מערב, לעבור את האוקיינוס האטלנטי ולהגיע להודו מהצד השני. הוא שכנע את מלך ספרד לממן את המסע. לאחר כחודש ימים של שייט באוקיינוס הפתוח, בחצות הלילה של ה-12 באוקטובר 1492, הם גילו יבשה. היום ידוע כי היבשה שגילו הייתה אחד מאיי בהאמה, הנחשבים לחלק מאמריקה. הוא כינה את האי אל-סלוודור. 

קולומבוס היה משוכנע כי עלה בידו להגיע לאחד מאיי הודו המתוארים בספרו של מרקו פולו,  ולכן לילידים שגילו על היבשה הוא קרא "indians" – כלומר, בני הודו. קולומבוס ערך עוד שלושה מסעות לכיוון אמריקה, ובכולם הצליח 'לפספס' את העובדה כי מדובר ביבשת חדשה. בביקורו השלישי אף הגיע ליבשת עצמה, למרכז אמריקה, ושמע כי בצדה השני של רצועת החוף יש "ים גדול" אחר, אך הוא לא הבין כי אם יחצה את אותו ים גדול אכן יגיע להודו. 

כעשור לאחר השייט הראשון  ביקר באותם איים מגלה הארצות אמריגו וספוצ'י, והוא השתכנע שאותם "איי הודו" שגילה קולומבוס אינם הודו, כי אם "העולם החדש". ב-1507 פורסמה לראשונה "מפת העולם" אשר כללה את היבשת החדשה, ומשרטט המפה כינה אותה על שם אמריגו,  "אמריקה". 

כיום אף ידוע כי הראשונים שגילו את אמריקה כלל לא היו הספרדים, אלא הויקינגים. על פי המיתולוגיה הנורדית הויקינגים הגיעו ליבשת אמריקה בשנת 1,000 לספירה. 

שלוש תובנות מעניינות ששווה להתייחס אליהן, בעקבות הסיפור על גילוי אמריקה:
1. טעויות מביאות לעיתים לגילויים החשובים ביותר
2. 'תיוגים' לפעמים פשוט נתקעים, גם אם הם לא נכונים (ה'אינדיאנים' אינם תושבי הודו, אך עדיין מכונים כך),
3. האמת ההיסטורית מתקבעת לפי מי שכותב אותה. (לו ההיסטוריה הייתה נכתבת על ידי הנורדים…כנראה שקולומבוס לא היה מגלה לנו את אמריקה).

מי גילה לך את אמריקה?

 

קיבלת השראה כדי לכתוב תוכן? מזמינה אותך להזמין עכשיו מישהו לעקוב אחרי הבלוג הזה... הרשמה בתחתית העמוד

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

 

צרו עמי קשר  לכל שאלה (שיחת יעוץ ראשונה מתנה! ) 

 

כתיבת תגובה

סגירת תפריט