חשיבה חיובית בחיי היום יום - איך לחשוב חיובי?

חשיבה חיובית היא הרגל, בדיוק כפי שחשיבה שלילית היא הרגל. אם מתאמנים על חשיבה חיובית - המציאות עצמה משתנה לטובה. במאמר הזה יש כמה כלים חזקים שיעזרו לכם לעשות שינוי, ולהתחיל לחשוב חיובי.

חשיבה חיובית היא מיומנות שכדאי לכל אחד להכניס לחייו. חשיבה חיובית תורמת לאיכות החיים שלנו ממש כמו אהבה או אורח חיים בריא. זה אמנם דורש קצת מאמץ – אבל זה משתלם בגדול. מחשבות חיוביות הן לא בהכרח משהו שמגיע באופן טבעי (אלא אם כן התרגלת לזמן אותן…). חשיבה חיובית, בניגוד אולי לסקרנות או משיכה או תחושת רעב, שכולן חוויות שיש להן בסיס ביולוגי, החשיבה החיובית היא לפעמים מנוגדות לנטייה הטבעית של חלקינו לפחד או לדמיין דברים גרועים – כיוון שזה חלק ממנגנון הישרדותי. 

יחד עם זאת, רוב האנשים לדעתי רוצים להרגיש טוב. לרוב האנשים יש רצון לשפר את מצבם, אנחנו מאחלים שיהיה לנו טוב יותר ונעים יותר – ולכן ממש חשוב לדעת איך להכניס לחיים שלנו חשיבה חיובית.

איך אמא 'פולניה' מכניסה לחיים שלה יותר מחשבות חיוביות

מחשבות חיוביות לא תמיד קופצות לראש שלנו באופן אוטומטי, וכדי שמשבות חיוביות יגיעו אלינו 'בקלות', נדרש תרגול. עבור אימהות, במיוחד מה שנקרא 'אימא פולניה', המחשבות האוטומטיות בנוגע לילדים הן בדרך כלל מחשבות חרדתיות או דאגניות.  היום אני יכולה לומר שגם בתור מישהי שמתורגלת מילדות לחפש ולהביא מחשבות חיוביות – יש תקופות שזה קשה לה. יש תקופות  שאנחנו צריכים ממש להזכיר לעצמנו ובעיקר לשים לב למחשבות שממלאות אותנו. כשקשה, בתקופות מאתגרות, כשדברים לא מסתדרים לנו או לילדים כפי שקיווינו, או כשהילדים מתנהגים כילדים ובודקים גבלות ולא בהכרח מביאים את החוויה הטובה ואת הנחת המצופה – לא תמיד קל לחשוב מחשבות חיוביות.

וזה יכול לקרות גם בסתם יום רגיל, וגם בלי איזו טרגדיה מיוחדת. סתם יום שבו מאתגר לחשוב מחשבות חיוביות.
אתמול, למשל, הוויכוח עם הילדות הגיע לטונים לא נעימים. הן לא הקשיבו, לא נכנסו לישון גם כשהייתי עייפה, ואני התרגזתי, מה שהוביל אותן להתרגז עוד יותר. בשעה מאוחרת התעוררתי ועברתי לראות מה נשמע, וראיתי את אחת הילדות – בניגוד למה שקבענו –  ממשיכה להיות במיטה עם הטלפון. המחשבות שהסתובבו לי בראש היו החל מביקורת על הילדה ('איזו חצופה') ועד ביקורת על עצמי  ('איזו אמא גרועה) וראיית עתיד שחור ('הן בחיים לא יהיו מחונכות", ו"בגללה אני לא אצליח לישון כל הלילה"). ילדה אחרת רצתה להתעורר בחמש בבוקר (לא ברור למה!) ושמה שעון, ואני ראיתי בעיני רוחי בוקר שחור לנגד עייני – כי העבר לימד אותי שהיא כנראה לא תתעורר, אני כן אתעורר, ושוב השינה שלי תהייה גרועה. מחשבות לא נעימות המשיכו לצוף ואכן – היה לי קשה להירדם.

מחשבות חיוביות על הבוקר!

מחשבות חיובית בארבע בבוקר. אני מתעוררת, מסתכלת על השעון ולא מאמינה.
אפילו עוד לא חמש, ואני ערה? ואז מחליטה באופן מודע להביא מחשבה 'טובה': "עכשיו יש לי זמן לנשום רגוע, לעשות מדיטציה בשקט. מחשבות טורדניות מנסות להיכנס, ואני אומרת להן "שנו בשקט, אני ערה בגללכן, וזה מה שמזכיר לי להכניס מחשבות חיוביות". אני סורקת את הדברים הטובים שאני יכולה לעשות. חושבת על ההתלהבות שהשנה החדשה מביאה, וכמה מרגש זה להיות עם מטרות והחלטות חדשות. חושבת על הדברים שיעזרו לי להתמיד בהן. איך לגרום להן לא להיות החלטות שייזנחו אחרי חודש? אני מבינה שדווקא השעון בחמש בבוקר יכול להיות דבר חיובי.

השעון אכן מצלצל, והילדה שרצתה להתארגן בחמש בבוקר מקבלת את ההמלצה שלי להתארגן ולחזור לישון במיטה שלי. אני מחבקת אותה ומסניפה אותה. מביאה אל המודעות מחשבות חיוביות: איזה כיף להיות איתה לבד במיטה, בשקט, בלי מריבות. אני מבטאת את המחשבות החיוביות שלי בקול. אני לוחשת לה באוזן: "אני אוהבת אותך כל-כך, איזה כיף להיות איתך כאן עכשיו ולחבק אותך". חמש בבוקר, כן? הייתי יכולה להתרכז בכמה זה מבאס שבגללה התעוררנו בשעה כזו. אבל לא – החלטתי להתרכז בכמה זה כיף להיות איתה. והחיוך הענק שנמרח לה על הפנים בעיניים עצומות  נשאר איתי. זה לא ילך מכאן. 

מחשבות חיוביות נוספות חולפות בי – אני צריכה לשתף את זה. מחשבות חיוביות זה לא סתם משהו שצריך להכניס לחיים, זה משהו שגם כדאי לשתף בו. לשתף גם באותו רגע, את מי שנמצא לידי, וגם לשתף בתוצאות של זה. כדי שאחרים יקלטו, יתרגלו, יתנסו. מחשבות חיוביות הופכות בוקר שיכול היה להיות מעיק לבוקר עם חיוך שאני בחיים לא אשכח. וכמובן, שאני לא שוכחת לרגע שאת הרגע הזה גם הילדה שלי לא תשכח. היא תלך עם ההרגשה הזו, שכיף לאמא שלה להיות איתה. המחשבה והידיעה שהיא אהובה. אני נוצרת את הרגע הזה, יודעת שהוא לא רק הרגע הזה. יכול מאד להיות שהרגע הזה שהפכתי אותו לחיובי, יוצר מציאות מתמשכת. 

 

איך לחשוב חיובי?

איך לחשוב חיובי, במיוחד אם אנחנו לא מרגישים שהמצב הוא כל-כך טוב? 
מבחינתי חשיבה חיובית מתחילה באמונה, שכדאי לי לאמץ חשיבה חיובית, כי החשיבה החיובית היא לטובתי -ואז בכל רגע אני אעשה מאמץ לגלות איך לחשוב חיובי! 

כשמשהו טוב מצליח לנו בקלות ובטבעיות, אנחנו לא תמיד מודעים לדברים שאנחנו עושים כדי שזה יקרה. כששואלים מישהו אופטימי מטבעו "איך לחשוב חיובי?" קצת קשה לו לענות על זה – כי הרי זה תהליך טבעי אצלו. אבל אם אתם שואלים "איך לחשוב חיובי" כי זה קשה לכם, וזה לא מגיע לכם בטבעיות – כבר הרווחתם כאן משהו חיובי. ברגע שתבינו מה לעשות, ואיך להצליח בזה, אתם לא רק תרגישו שינוי גדול בחיים שלכם, אלא גם תוכלו לשכפל את זה שוב ושוב, וגם להעביר את זה' הלאה', לאנשים שקרובים לכם. כי רק מי שיודע איך לחשוב חיובי באופן מכוון, מתוך מודעות, ידע לספר למישהו אחר איך לעשות את זה, וגם להשפיע עליו לטובה, ולעזור לו לפתח חשיבה חיובית. 

אני כמובן אציע את הדרך שלי – איך לחשוב חיובי – אבל חשוב לי לציין שמציאת המוטיבציה וטיפוח האמונה לחשיבות של חשיבה חיובית לחיים שלך היא הבסיס. כי חשיבה חיובית היא הרבה פעמים העדפה. בחירה בין שתי אפשרויות, ששתיהן יכולות להיות נכונות באותה המידה. אנחנו פשוט מעדיפים את החשיבה החיובית, מתוך הבנה שהיא טובה יותר.  הבחירה היא לא בין אמת ובין שקר. הבחירה היא בין מה שטוב לי, ובין מה שפחות טוב לי. ואני תמיד אעדיף שיהיה לי טוב יותר. זה הבסיס לשאלה איך לחשוב חיובי. 

 

איך לפתח חשיבה חיובית?

איך לפתח חשיבה חיובית כאשר זה לא בא לנו כל-כך בטבעיות? 

השלב הראשון, כפי שכבר הוזכר, הוא להאמין שזה באמת כדאי לנו. פשוט – עדיף לנו לחשוב חיובי מאשר לחשוב מחשבות שליליות. אם החלטנו שזה עדיף לנו, אז השלב הבא הוא להאמין שזה משהו שאפשר לפתח, גם למי שיש נטייה לחשוב מחשבות שליליות. והשלב השלישי כדי לפתח חשיבה חיובית – למצוא משמעות בדברים הפחות נעימים שקורים לנו. 

כדי להבין איך לפתח חשיבה חיובית, כדאי להבין שהחשיבה החיובית נובעת מן המשמעות שאנחנו מעניקים לדברים שקורים לנו. שני אנשים יכולים לחוות את אותו אירוע, או אירוע דומה, וכל אחד יחווה אותו אחרת, בהתאם למשמעות שהוא מעניק לאירוע. חשוב גם להבין שהאירוע עצמו לא חייב להיות טוב, או חיובי. האירוע יכול להיות מאד עצוב, מאתגר או קשה. ועדיין, יש מי שיהיה פסימי ומלא ומחשבות שליליות ימלאו את ראשו,  בעוד אדם אחר יוכל לראות איך גם כשהדרך קשה – היא משרתת אותו. וכך, בזכות תפיסת העולם הזו, לא כל החוויות והמחשבות נצבעות בשחור. 

לכן, השלב השלישי כדי לפתח חשיבה חיובית הוא לפתח אמונה לגבי המשמעות של הדברים שקורים לנו. ביירון קייטי אמרה שכל הדברים שקורים לנו בחיים – קורים עבורנו (For us) ולא קורים לנו (To us). כמובן שזו אמונה – האמונה הזו היא אותו 'למה' שלפי ניטשה, בזכותו אנחנו יכולים לסבול את הדרך גם כשהיא קשה. 
לא מאמינים שכל הדברים שקורים לכם, קורים למענכם ולטובתכם? לא מאמינים שמכל חוויה קשה אפשר ללמוד ולהתפתח, ושזו בעצם הדרך שעוזרת לכם להפוך לאדם שאתם שואפים להיות, או 'נועדתם' להיות? זה לא אומר שאתם לא יכולים לאמץ אותה. נסו לאמץ אמונה שמשרתת אתכם, ולחיות על פיה. חפשו תוך כדי כך הוכחות לכך שהאמונה הזו היא אמיתית. לא תאמינו כמה הוכחות תצליחו למצוא! כמובן, אתם צריכים לשאול את עצמכם כל הזמן את השאלה: איך הדבר הזה קורה לטובתי? איך הדברים שעברתי בחיי הפכו אותי למי שאני היום (במובן החיובי!)

מדיטציה לחשיבה חיובית

מה הקשר בין מדיטציה ובין חשיבה חיובית ? 
העניין הוא שהרבה מן המחשבות הפחות נעימות הן מחשבות טרדניות כאלה. מחשבות שבהן אנחנו שוקעים באופן אובססיבי בדברים שקרו בעבר, בכעס, באכזבה, בהלקאה עצמית על מה שהיה, או שאנחנו חרדים וחוששים ממשהו שעלול לקרות בעתיד, אבל עדיין לא קרה. 

אפשר להשתמש במדיטציה לחשיבה חיובית – המדיטציה היא זו שמציעה לנו את הרגע הזה – את ההווה – ובהווה אין מחשבות טורדניות או שליליות. במדיטציה יש רק את מה שאנחנו בוחרים לחשוב ולהביא לרגע הזה. וכאשר במדיטציה אנחנו מביאים את הנוכחות שלנו – לשים לב למה שקורה עכשיו – אנחנו חווים שקט, ואנחנו חווים יכולת שליטה עצמית בגוף ובמחשבה. 

זה בדיוק הקשר בין המדיטציה ובין היכולת לחשוב חיובי – זו יכולת שניתן לפתח וניתן לשכלל. בכל פעם שמגיעה מחשבה שלילית, 'לתפוס' את עצמנו, לקחת נשימה, ולהחזיר את עצמנו לרגע הזה, לבחור את הרגש ואפילו לבחור את המחשבה. 

לחשוב חיובי, זה יכול להיות גם מה שעושים במסגרת דמיון מודרך.   בעת דמיון מודרך אנחנו למעשה בוחרים על מה לחשוב, ויוצרים מחשבות חיוביות. מי שרוצה לחשוב חיובי יכול להתאמן במדיטציה או בדמיון מודרך, כיוון שאלו הן למעשה מיומנויות שעוזרות לנו לפתח את המיומנות לשלוט במחשבה. היכולת הזו מאפשרת לך לחשוב חיובי ברגע הזה.  

חשיבה חיובית
חשיבה חיובית - החלפת מחשבות שליליות במחשבות חיוביות

חשיבה מודעת, או חשיבה אוטומטית ?

הבעיה עם חשיבה שלילית, היא שבדרך כלל היא לא חשיבה מודעת. ברגע שהחשיבה היא חשיבה אוטומטית, אנחנו לא מודעים אליה ולכן היא נראית לנו טבעית, הגיונית, ובלתי ניתנת לשליטה.  המחשבות פשוט 'קופצות' לנו לראש, ואין לנו אפשרות לעקור אותן או להיפטר מחשיבה שלילית. 

המדע היום יודע לומר שיש לנו למעשה שתי מערכות של חשיבה – מערכת 1 ומערכת 2. על זה כתב דניאל כהנמן את ספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט". מערכת 1 היא מערכת אוטומטית, היא מערכת 'יעילה' מבחינת זמן. היא מאפשרת לנו לעשות דברים מהר ומתוך הרגל – בלי יותר מדי לשים לב לתהליכי החשיבה. אנחנו זקוקים למערכת הזו לתפקוד היום יומי שלנו ולהישרדות שלנו. זוהי לא חשיבה מודעת. 

אבל יש לנו גם מערכת מסוג 2, שהיא מערכת איטית יותר, והיא מערכת שגורמת לנו לעצור ולבחון את המידע שיש לפנינו, ולשים לב לתהליכי החשיבה. במסגרת המערכת השנייה אנחנו יכולים לפרק את החשיבה האוטומטית במקרים שבהם היא לא משרתת אותנו, ואפילו להחליף את המחשבות שלנו. לדוגמה – היא מאפשרת לנו להסיק מסקנות מבוססות, ולהתגבר על הטיות מחשבתיות שנוצרת בגלל הכרות קודמת או דעות קדומות. זוהי חשיבה מודעת. 

כאשר יש לנו הרגל של חשיבה אוטומטית שלילית, ואנחנו רוצים לשנות את זה, אנחנו צריכים קודם כל לפתח חשיבה חיובית שהיא מודעת, והיא איטית יותר, עד שהיא תהפוך להרגל. יחד עם זאת, המחקר גם גילה שהחשיבה השלילית היא יותר אוטומטית מאשר חשיבה חיובית, ולכן חשוב שתהייה לנו מודעות לחשיבה החיובית.

איך לפתח חשיבה חיובית

איך לפתח חשיבה חיובית? התשובה לשאלה הזו זהה לשאלה "איך לפתח חשיבה שלילית?", כיוון שהמנגנון הוא אותו מנגנון.  אז איך אנשים מפתחים חשיבה שלילית? למעשה יש כאן שילוב של ארבעה מרכיבים. 

המשקל היחסי שאנחנו נותנים למחשבה מסוימת – אם במהלך הזמן התרגלנו לתת יותר יחס למחשבה מסוג מסוים, אנחנו נתרגל אליה, נעניק לה חשיבות והיא תחזור ותופיע באופן אוטומטי בתדירות גבוהה וגם משך הזמן שנקדיש למחשבה הזו יגדל. 

ככל שנתרגל לחשיבה מסוג זה, הפוקוס שלנו יהיה על דברים שיוכיחו לנו את מה שאנחנו חושבים.

לדוגמה, אם אני רוצה להצליח במשהו, אבל אני כל הזמן רק רואה את חצי הכוס הריקה – מה עוד לא הצלחתי, איפה נכשלתי, איך אחרים מצליחים במקומות שאני לא הצלחתי,  אני מחפשת תשובות ואני שמה בפוקוס על אותם מקרים שבהם אנשים מרמים, ולכן מאמינה שאי אפשר להצליח בדרך אחרת. 
אם אני דואגת שמשהו ייכשל, ובסופו של דבר קורה באמת משהו שמכשיל את הניסיון הזה, ואני ממשיכה לחשוב ולחשוב על מה שהיה ולהתבאס שוב ושוב ולחפש אשמים. אני רואה את כל מה שרע במדינה או בעסקים או באינטרנט, או בחיים המודרניים – והתחושה היא  ושכל אלו עשו יד אחת כדי להכשיל אותי, והחיים הם פשוט לא טובים. כל אלה יימשכו עד שאני לא אשאל את עצמי איך לפתח חשיבה חיובית.

החדשות הטובות הן שבאותו מנגנון שבו סיגלנו לעצמנו הרגל לחשוב מחשבות שליליות ופסימיות, אנחנו יכולים להשתמש כדי להבין איך לפתח חשיבה חיובית ואופטימיות  פשוט במקום לתת משקל יחסי גבוה למחשבות השליליות, להקדיש להן זמן, להעניק להן חשיבות ולחשוב 'לתרגל' אותן שוב ושוב, אנחנו נעביר את הפוקוס למחשבות החיובית ונעשה בדיוק את אותו דבר שעשינו עד היום עם מחשבות שליליות.  

בעיקר צריך לשים לב לחשיבות שאנחנו נותנים למחשבה החיובית – ככל שניתן משקל חשיבות של המחשבה החיובית, כך תגדל המוטיבציה שלנו לחזור אליה. 

 

חשיבה חיובית לחיים - 6 צעדים לחשיבה חיובית


המתכון המקוצר למי שרוצה לכתוב הרצאה מעוררת השראה:

  • נעזרים באנשים שיודעים לעשות את זה – יודעים איך לכתוב, איך להעביר את המסר.
  • מספרים את הסיפור ממקום של צמיחה
  • נותנים לקהל כלים פרקטיים כדי שגם המאזינים יוכלו לצמוח.

סיפור על אופטימיות ובחירה בחיים - ההרצאה "הרוב טוב והרוב קובע"

עם איזה מסר את רוצה שאנשים יצאו מההרצאה?

אני חושבת שאנחנו לוקחים את המובן מאליו יותר מדי מובן מאליו, ולא אומרים מספיק כמה אנחנו אוהבים את האנשים שאנחנו אוהבים. אם אנחנו כועסים, אנחנו לא מספיק אומרים להם כמה אנחנו אוהבים אותם. צריך למצוא את הכוח להגיד למה את אוהבת אותם, גם כשאת כועסת. ליצור את הרגעים האלה של השמחה והאושר, כי אף אחד לא יודע מה צופן מחר.

למרות שהמקרה שלנו הוא מאד קשה, זו הרצאה אופטימית. אימהות לילדים צעירים מנסות כל הזמן לסלק את המחשבה שמשהו עלול לקרות לילדים, והן מפחדות לבוא. הן חושבות שעם משהו יקרה לילדים – הן ימותו. אבל בסוף הן חוזרות הביתה מההרצאה עם כלים וכוחות, ותחושת אופטימיות, שהן יכולות להתמודד עם הקשיים היום-יומיים.

אנשים אומרים היום "הכל טוב" והם חושבים שזו המשמעות של אופטימיות. אנשים רוצים שהכל יהיה "מושלם", אבל אין דבר כזה מושלם. אני אומרת – מספיק שיש קורת גג, בריאות, יש אפשרות ללכת למכולת. כל השאר פתיר. אני אומרת שמספיק שהרוב טוב – והרוב קובע. ולכן זה לא סיפור טרגי, אלא סיפור על אופטימיות.

 

איך אפשר להזמין את ההרצאה, ולמי היא מתאימה?

אני מרצה גם בארגונים וגם בבתים פרטיים. אפשר להירשם דרך העמוד הזה. היא מתאימה לכל מי שמתמודד עם קשיים בחיי היום יום ורוצה לקבל כלים פרקטיים.

אפשר וגם לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק של שרית "הרוב טוב והרוב קובע"

אפשר להזמין את ההרצאה של שרית אורון בן-שטרית "הרוב טוב והרוב קובע" גם לערב חברים בסלון וגם לערבי חברה, ימי עיון, ימי גיבוש, יום האישה ועוד ימים מיוחדים.
הרצאה מעניינת, סוחפת, מרגשת, שמהדהרת בראש כמה ימים.


לבלוג הפן החיובי אני מראיינת אנשים אופטימיים, אנשים שיש להם סיפור חיים מעורר השראה, או כאלה שיכולים להציע כלים פרקטיים שעוזרים לנו להרגיש טוב יותר.

שרית בן שטרית אורון מרצה סיפור חיים
שרית אורון בן שטרית - מרצה סיפור חיים

רוצה להתראיין לכתבה כזו?

אשמח לראיין אנשי מקצוע ולכתוב מאמר עבור הבלוג "הפן החיובי" או "שיווק חיובי", או לכל מטרה אחרת

 יש לכם סדנה או הרצאה בתחום ההתפתחות האישית ורוצים לספר לי ?
אפשר  לכתוב אלי  ואני אכתוב עליכם.
 
shabat.dana@gmail.com

דנה שבת.

עוד כתבה על סיפור חיים מעורר השראה

 

אשה בפריחה