fbpx
פוסט השראה לכתיבה 30 ביולי עד 5 באוגוסט

פוסט השראה לכתיבה 30 ביולי עד 5 באוגוסט

איך לכתוב סיפור טוב למאמר או פוסט?

איך להבין מהו סיפור טוב ומה לא? איך לפתח את הסיפור כדי שירצו לקרוא אותו? מה הופך סיפור למשהו חזק, ואיך סיפורים משפיעים עלינו. הפעם נתמקד בסיפורי האולימפיאדה, על קיץ, גאווה ושנאה.

איך לזהות סיפור טוב כשהוא מתרחש מול העיניים?

כשלומדים עיתונאות, אז לומדים כמובן לזהות את המאפיינים של סיפור טוב. אחת האמירות הידועות היא ש "אם כלב נשך בן אדם, זה לא סיפור לחדשות,  אבל  אם אדם נושך כלב – זה סיפור חדשותי". המשפט הזה מדגים עד כמה אלמנט ההפתעה הוא גורם מכריע בשאלה האם מדובר ב'סיפור', או שמדובר בשיגרה – ולכן זה לא מעניין. בפועל, סטוריטלינג זו משימה מורכבת יותר. נהוג לומר על עיתונאים טובים ומנוסים שיש להם 'אף' לסיפורים, הם יכולים להריח סיפור טוב כשהם נתקלים בו. אבל זו סוג של מיומנות שגם אתם, כיוצרי תוכן עבור הקהל שלכם, יכולים לפתח.

הדבר הכי חשוב כדי לפתח את חוש הריח הזה ל'סיפורים', הוא  להבין מה מעניין את האנשים בקהל שלך. מה מניע אותם. מה הם מחפשים, מה גורם להם לצחוק, לחוש גאווה, להתרגש או להתרגז. והמטרה שלכם היא לזהות אתה סיפורים האלה לא רק בחדשות (ולא רק כאן באמצעות ההמלצות שלי), אלא בחיי היום-יום שלכם. בסיפורים מהשטח, משיחות עם לקוחות, מדברים שאתם חווים בעצמכם ומגלים שיכול לעניין או לתרום גם לאחרים. 

 

 

אני רוצה לנסות להסביר את הרעיון של "מהו סיפור טוב" באמצעות  אירועים שקרו באולימפיאדה. את האולימפיאדה התחלנו אנחנו, הישראלים, עם תחושת אקסטזה והתלהבות של מדליית ארד מפתיעה. כאמור, הסיפור הגדול היה במקרה זה ההפתעה הגדולה, אבל חשוב לשים לב שזה היה סיפור מקומי ומוגבל בזמן. סיפור הופך לסיפור רק אם הוא נחווה כמשמעותי או כיציאה מהשגרה עבור הקהל שלכם.  אם בישראל היו רגילים לקטוף עשרות מדליות כל אולימפיאדה, אז מדליית ארד ראשונה לא הייתה סנסציה. ואם הילד שלכם רגיל להביא הביתה מאיות, עוד מאה לא יהיה 'סיפור'. אבל אם הילד היה נכשל סדרתי ולפתע מוציא 100 עגול במבחן – זה סיפור!  זה כמובן ברור, ועכשיו, הגיע הזמן שלכם למצוא את הסיפורים 'יוצאי הדופן' שיעניינו את הקהל שלכם.  

זה בדיוק גם מה שקרה עם השחיין מתוניסיה – שחיין אלמוני בן 18 שלא היה מוכר לאף אחד ושחה במקצה הצדדי – ולפתע הפתיע וקטף את הזהב!  מה הופך את זה לסיפור בינלאומי טוב, ולא רק לסיפור לאומי של תוניס? קודם כל, העובדה שהוא זכה בזהב, ולא בארד. והדבר השני – ששחייה היא ענף ספורט מאד פופולארי באולימפיאדה, והשחיין האלמוני הביס שחיינים מוכרים. (אגב, האלמוני כבר לא מאד אלמוני – קוראים לו אחמד חפנאווי). 
איך תלמדו מזה לתוכן שלכם? זה בעצם ההבדל בין סיפור שאתם מספרים בבלוג שלכם, או סיפור שאתם מציעים לעיתון או אתר ארצי. בבלוג שלכם יש מקום תוצאות מינוריות יותר, או סיפור אופייני. אבל לעיתונות הארצית או לצורך חשיפה ויראלית, תצטרכו להגיע עם סיפור יוצא דופן. 

יומיים לפני הפרישה המתוקשרת של המתעמלת סימון ביילס מהתחרות, צפיתי בה בתרגיל הקרקע ותרגיל הקפיצות בשלב המוקדמות. שני מכשירים שבהם היא אלופה בלתי מעורערת. התרגילים היו ברמת קושי גבוהה והיא הייתה סך הכל נהדרת בעין בלתי מקצועית, אבל בסיום של שני התרגילים היא יצאה באופן מאד מובהק מן המשטח. תהיתי ביני ובין עצמי – האם העובדה שהמתעמלת הבינלאומית הגדולה בכל הזמנים עושה טעויות כאלה היא סיפור? והתשובה הייתה – לא! זה לא היה סיפור באותה נקודת זמן, גם כי היה מדובר בשלב המוקדמות, וגם כי ביילס עדיין הייתה במקום הראשון במוקדמות, על אף הציונים הפחות טובים שקיבלה בשני המכשירים. גם נבחרת ארצות הברית לא נפגעה מהניקוד הנמוך והמשיכה להיות הנבחרת המובילה. 

אבל התקריות האלה הפכו להיות חלק מהסיפור הגדול באמת, שקרה ברגע שביילס פרשה מהתחרות, בשלב הגמר הקבוצתי. אל הסיפור הזה אתייחס בהמשך. אבל מה שגורם לסיפור הפרישה להיות גדול הוא שהיא עשתה משהו שלא נעשה מעולם, והיא גרמה לכל העולם להתייחס לנושא שלא היה כנראה מספיק מדובר – והוא המתח המנטלי העצום שעמו מתמודדים ספורטאי העילית. השחיין מייקל פלפס מדבר על הנושא כבר כמה שנים, אך רק כעת הדברים הדהדו ונשמעו.

 וזה הכוח הגדול של סיפור טוב – הוא יכול לשנות מחשבות, לחדד מודעות, להפנות זרקור לנושא לא מטופל ולהיות מקור השראה וכוח מניע. 

לסיום אני רוצה להתייחס לסיפור שממנו אפשר ללמוד מה לא לעשות.
כשיוצרים סיפור לרשתות חברתיות, לא יוצרים אותו רק כדי להעלות מודעות לקיום שלכם. אם יש לכם חזון עסקי ומטרות עסקיות, התוכן של המסר חייב להביע את הערכים שלכם. אחרת – אתם עלולים לעשות את הטעות של נבחרת ישראל בבייסבול.
הם רצו לבחון את הטענה של היפנים שהמיטה שהם בנו עבור הספורטאים מתאימה רק לאדם אחד, ולכן העלו לרשת טיקטוק סרטון שבו שאלו "כמה חברים יכולים לעלות על המיטה בכפר האולימפי לפני שהיא תישבר?" וצילמו  שחקנים עולים וקופצים על המיטה, עד שהמיטה קרסה.  
האם הסרטון הפך להיות ויראלי? כן. 
האם הוא העביר ערך שחשוב לנבחרת הבייסבול? ממש לא.
להיפך. הוא גרם למבוכה רבה, והם נדרשו להתנצל ואף הורידו את הסרטון מהרשת. 

לכן חשוב לשים לב – לא משנה עד כמה הסיפור שלכם הוא טוב, אם הוא לא משרת את הערכים שחשוב לכם לקדם – ותרו עליו. 

לשאוב השראה מכל מה שאקטואלי

 

👈 פרשת סימון ביילס

הסיפור עם סימון ביילס התרחש כבר ביום שלישי אבל הפרשה, להערכתי, רק החלה. הסיפור הזה אמנם פותח צוהר לעולם הנפש של ספורטאי העילית, אבל זהו גם סיפור אנושי שמעניק לנו זווית ראייה חדשה על המושג "חוסן נפשי". 

הסיפור הזה הוא על הכוכבים-אלים בשר ודם שאנחנו יוצרים, ומתגלים לנו במלוא אנושיותם, בעת שאנו מגלים גם את גבולות היכולת של האדם – גבולות שהשבוע הסתבר לנו שהם לא דווקא פיזיים. הנושא ה"חם" לדיון יהיה כמובן גם קשור לספורט – היחס לספורטאים כבובות שמשרתים אינטרסים של מדינות ואיגודים, המחסור בהכנה מנטלית (דובר גם בהקשר של שגיא מוקי), והוויכוח האם ביילס נהגה בחוסר אחריות, או שהיא ראויה להערצה. אבל הנושא החם לדיון הוא לא רק בהקשר הספורטיבי.
ביילס נתנה לנו הזדמנות לדיון במשמעות של חוסן מנטלי, לדבר על התמודדות עם לחצים, עיל החשיבות של בריאות נפשית, על המחירים של המתח הנפשי ואף המחיר של מצוינות אישית. וגם בשאלה – איך מפתחים חוסן נפשי? 

העובדה שסימון בת ה-24 הקשיבה לגוף שלה, זיהתה את הסימפטומים ופעלה בהתאם, היא בסיס טוב כדי לכתוב על איך אנחנו יכולים לזהות את הסימפטומים? איך נדע לזהות מה הגבול שלנו? ומה עלול לקרות אם לא נקשיב לסימנים האלה.  אפשר לכתוב על הישגיות ומצוינות, ולפנות גם להורים, שרוצים לתמוך בילדים המצטיינים שלהם בצורה אופטימלית. זו הזדמנות לדבר על מושגים כמו הצלחה או כישלון, על הכוח של "כוכבים", אבל גם על משקלן של הציפיות. 

 

👈 חופשה או חופש?

יודעים מה ההבדל בין חופש לחופשה? רוצים לחלוק את המחשבות שלכם עם הקוראים? אולי יש לכם סיפור טוב שקשור לנושא? סיפור על הפעם ההיא שיצאתם לחופשה, אבל זה ממש לא היה חופש. ואולי דווקא הפוך – על החופש הגדול ההוא שהיה החופש הכי טוב שיש , החופש שבו היה לכם הכי הרבה חופש אמיתי, אפילו שלא יצאתם לחופשה?

"בית הספר של החופש הגדול", אם היה כזה (לא באמת…) הסתיים. חלק מן הילדים ממשיכים בקייטנה אחרת וחלק בבית. ואם אין לכם או לקהל שלכם ילדים – אתם סתם סובלים מחום יולי-אוגוסט וממחירים גבוהים וצפיפות בכל האתרים והמלונות בארץ.  זה הזמן להמלצות שקשורות לאיך 'לעשות' חופש בבית, איך למזער נזקים כלכליים, איך להוציא בחכמה, על מה 'שווה' לבזבז, איפה ואיך כדאי לנפוש ולטייל, איך לארוז, איך לארגן את הלו"ז בחופש, איך להכין את הילדים ליציאה מהשגרה, איך למצוא בייביסיטר, דוג ווקר, קט-סיטר או מישהו שיבשל לילדים כשאתם בחופשה בלעדיהם. כן, גם זו אופציה!  

 

👈 לקראת חזרה ללימודים 

איך להכין את הילדים הקטנים לכניסה לגן או לבית הספר? איך (והאם?) כדאי לילדים לסגור פערים לימודיים במהלך אוגוסט? איך לבחור מורים פרטיים, אילו חוברות מומלצות, מה צריך לקנות, איפה ואיך כדאי לקנות? האם לקנות טלפון לילדים? איזה תיק מומלץ לילדים? איך לעזור לילד להבליט את היחודיות שלו, לרכוש חברים חדשים, להפגין ביטחון ועוד.  אולי יש לכם הזדמנות להציע משהו לבני נוער בחופשה?

אם בקהל שלכם יש הורים, אבל המומחיות שלכם אינה קשורה לילדים ובני נוער, ניתן להתייחס לבעיות הרלוונטיות של ההורים ולהציע להם פיתרון. לדוגמה, קוסמטיקאית יכולה להציע להגיע עם הילדים ולגלות שיש לה פינה שבה הילדים יכולים לשחק, והיא יכולה גם להציע טיפולים משותפים לאימא ובת, הסברים לאימהות שרוצות להדריך את הילדות המתבגרות שלהן איך לשמור על העור בקיץ, וכדומה. 

ימים מיוחדים בשנה

 

👈 מחר, יום שישי ה-30 ביולי הוא יום החברות הבינלאומי – international friendship day

חברות היא אחד המוטיבים המרכזיים בסיפורים. מכירים סיפור חברות מיוחד שכדאי לשתף? למשל, סיפור על חברות אמיצה של שנים, אשר עומדת במשברים; חברות אשר חוצה גבולות ותרבויות, סיפור על בגידה בחברות, סיפור על חברות עד מוות, סיפור על חברות מקרית או מפתיעה.
ואולי הסיפור הוא דווקא על הטקסים בין חברים? משהו מיוחד שאתם עושים ביום מסוים עם חבר מסוים או קבוצת חברים? משהו מרגש שמישהו עשה עם או למען חבר. או פשוט – מה הדברים שאתם חולקים עם החברים שלכם? למה החברות הזו כל-כך מיוחדת?
זה לא חייב להיות בסיס לסרט של דיסני, מספיק שזה יהיה סיפור שיעורר רגש, סיפור שילמד משהו, שיבטא אחד הערכים שלכם, או שיעורר השראה. 

👈 יום ראשון ה-1 באוגוסט הוא יום ה- W.W.W  = World wide web 
היום המוקדש לרשת העולמית הגדולה, הוא יום אשר מדגיש את העובדה שהיום כמעט כל הסיפורים שמעניינים אותנו הם במרחק כמה הקשות במקלדת. 

יכולות החיפוש ברשת העולמית הגדולה מעניקה לנו יכולות יוצאות דופן גם כמי שמחפש סיפורים ומידע, וגם כמי שרוצה לספר אותם. יחד עם זאת, קלות החיפוש יוצרת גם הרבה בעיות. זה היום לדבר על שני הצדדים של המטבע. 

מצד אחד – אני מזמינה אתכם לחשוב על המצלות לאתרים שבהם אפשר לקרוא סיפורים, מידע וכלים שיכולים להיות משמעותיים לקהל שלכם, על דברים משמעותיים שלמדתם בזכות הרשת, על קשרים חברתיים שנוצרו ועוד סיפורים על כל השפע שקיבלתם במהלך העשורים האחרונים מהרשת העולמית הגדולה. 

מצד שני, אני מזמינה אתכם גם לעזור לקהל שלכם לנפות מידע עודף, לדרג את מהימנות המקורות, לעזור ב'שיטה' לבדיקת המידע, טיפים להגנה על הפרטיות או סיפורים על הדברים הפחות טובים שקורים ברשת העולמית הגדולה.

רוצים להמליץ על הבלוג הזה? שתפו אותו  (אבל שימו לב – הפוסט לא נגמר….)

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

Friendship

השראה מימים מיוחדים בהיסטוריה - השבוע לפני...

מזל טוב ליורם יובל - נולד ב-2 באוגוסט 1958

ידעתם שפרופסור יורם יובל הוא נכדו של הפרוסור ישעיהו לייבוביץ, וכי היא החליף את שמו ל"יובל" כדי לא להיות  מקושר באופן מידי לסבו המפורסם? 
פרופסור יובל הוא פסיכואנליטיקאי, פסיכיאטר, וגם חוקר מוח, מומחה בתחום חקר הרגשות וחקר האושר. הוא אף הנחה סדרת טלוויזיה מצליחה בשם "איך להיות מאושר בששה שיעורים" ואת התכנית "שיחת נפש". 

פרופסור יובל הוא מומחה בלספר סיפורים, ובספרים שכתב הוא מספר על מקרים מרתקים מחדר הטיפולים.  רבים מהטורים והפוסטים שלו הופכים לויראלים. מחקרים וסיפורים שהוא משתף הם כר פורה לנושאי שיחה, גם בסלון וגם ברשת, והוא מרשה לעצמו להיות גם שנוי במחלוקת…

ב-16 ביולי הוא פירסם בעמוד הפייסבוק שלו "עכשיו זה מדעי: אוהבים אותך יותר משנדמה לך" ולרגל יום ההולדת שלו – ממליצה לכם לקבל השראה מיורם יובל. 

על גאווה ושנאה קדומה

👈 ה-30 ביולי 1992 היה יום גורלי במדינת ישראל. זה היום שבו, באופן מפתיע, ספורטאית ישראלית זכתה בפעם הראשונה במדליה אולימפית! 
זו הייתה יעל ארד שזכתה במדליית כסף בג'ודו. אז, ענף הג'ודו לא היה מה שהוא היום בישראל (והוא הפך להיות ענף משמעותי במיוחד בזכות סיפור ההצלחה של יעל ארד, ושל אורן סמדגה, אשר זכה בארד יום אחריה). 
עד 1992 אף ספורטאי ישראלי לא זכה במדליה, ונראה שאפילו לא ממש הייתה כאן ציפייה כזו. ארד הייתה החלוצה שהצילה את הגאווה הלאומית. והתקוות שאנו מבטאים היום למדליות נוספות (וגם האכזבות…) הן תוצאה של אותה חלוצה שהוכיחה לנו לראשונה שגם ישראל הקטנה יכולה 'לעשות את זה'. 

מי החלוצים בתחום שלכם ששברו תקרת זכוכית? במה אתם הייתם חלוצים וסללתם את הדרך לאחרים?
איזה עוד סיפור 'חלוצי' השפיע עליכם?  ומה עוד מעורר בכם גאווה, אישית או לאומית, בדומה למדליה אולימפית?

👈 הגאווה לא עזרה ב-1 באוגוסט 2009 לחבורת הצעירים שישבו בברנוער , בעת שנכנס למועדון של אגודת הלהט"ב אלמוני חמוש  וירה בנוכחים.  הוא הרג שניים ופצע 11.
זה היה אחד מפשעי השנאה שזעזעו את המדינה, ושלא פוענח עד היום. 
האירוע זכור גם בגלל הסיקור החדשותי ש"הוציא מהארון" חלק מבני הנוער שנכחו במקום, ושבני משפחתם למדו על זהותם מן התקשורת. 
שנים לאחר האירוע נפטר גם חן לנגר ז"ל, מדריך בבר-נוער שנפצע באירוע ברגלו, וקרוביו טענו כי הוא "הקורבן השלישי של הרצח".

מה אפשר לכתוב על סיפור עצוב כזה?  
בעיקר אם יש לכם זווית אישית, אם חשוב לכם להילחם בשנאה ובורות, או אם יש לכם סיפור על שנאה שהתחלפה בחברות, או לפחות כבוד והבנה. איך אתם ממליצים להתטמיר שנאה? איך נכון להגיב לשנאה המופנית כלפינו?

השראה מהספר Everybody writes של אן הנדלי - על סטוריטלינג

הספר הוא מדריך לכתיבה שיווקית המיועד גם לעסקים קטנים וגם לחברות גדולות, ואף על פי שיש בו חלק ארוך אשר מתאים בעיקר לכתותבי תוכן הכותבים באנגלית, הוא מציג כמה רעיונות מעניינים, כמו למשל התפקיד של "עיתונאי חברה" – שהוא אדם שכל תפקידו למצוא את הסיפורים המעניינים בתוך החברה, ולספר אותם לקהל בדרך עיתונאית ומעניינת. 

בפרק "ספרו איך תשנו את העולם" המחברת מונה חמישה מאפיינים של סיפור 'עסקי'  טוב.

1.. ספרו סיפור אמיתי, עם אנשים אמתיים, הציגו רגשות אותנטיים ואמינים, וככל האפשר תארו מה קורה, ואל תאמרו מה קורה.  (show, don't tell). 

2. הדגישו כיצד המוצר או השירות או החברה שלכם נוגעים בחיים של אנשים אמתיים. כדאי להית ספציפיים מספיק כדי להיות אמינים, אבל אוניברסליים מספיק כדי להיות רלוונטיים. 

3 הסיפור שלכם צריך להציג זווית רעננה שמציגה אתכם, ואת הייחודיות שלכם או של העסק שלכם. היא ממליצה "תהיו אתם", ואל תנסו להידמות למישהו אחר. 

4. הסיפור שלכם צריך לשרת את הלקוחות. הוא יכול להיות עליכם, אבל הוא חייב להיות מסופר בדרך שתהייה רלוונטית לחיים של הלקוחות. הסיפור הוא טוב במיוחד כאשר  הלקוח הוא הגיבור. 

5 כדאי שהסיפור שלכם יספר סיפור גדול יותר מכם או מהעסק שלכם (כי שגם אני העתי במאמר "הרעיון הגדול מאחורי המסר השיווקי"), הסיפור יהיה על מה שאתם מייצגים ומקדמים עבור עתיד טוב יותר ועולם טוב יותר למעשה, הסיפור שלכם צריך לספר איך אתם מתכוונים לשנות את העולם.

 

מבצע הקיץ ממשיך עד סוף החודש!

אין לך מספיק זמן לכתוב תוכן שיווקי במהלך הקיץ?
אולי סתם בא לך להתפנק?
יש לי הצעה- אני מראיינת אותך ובעקבות כך כותבת לך תוכן לרשתות החברתיות

מבצע 8 פוסטים ב- 600 שקלים עוד מעט מסתיים! 

שילחו לי הודעה לתאום שיחה. דנה : 052-3435870

 

צרו עמי קשר  לכל שאלה (שיחת יעוץ ראשונה מתנה! ) 

 

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. תודה דנה על הפוסט המלמד🌷

כתיבת תגובה

סגירת תפריט